סטארטאפמניה

את הפוסט הזה אני כותב מאילת, מכנס EilatEilot 2010, שאליו הוזמנו עפר דק ואני באדיבות קבוצת טכנולוגיות. נסענו לראות סטארטאפים ישראלים שעושים קלינטק. לנסות להבין מה זה באמת התייעלות אנרגטית, ומי יכול לסדר לכולנו מקורות אנרגיה חליפיים וירוקים.

אל שלושת ימי הכנס הגיעו "מקצועני אנרגיה" רבים, החל מפוליטיקאים ישראלים הקשורים לתשתיות האנרגיה המקומיות, דרך פוליטיקאים בינלאומיים המנסים להשפיע על מפת ייצור האנרגיה העולמית, ועד אינספור ספקים, ממציאים, ומיישמים מקומיים של פתרונות אנרגיה.

רבים הגיעו עם חליפות ועניבות, באמצע החורף האילתי הלוהט, וכמעט בכל פינה, אתה רואה נציגים של הבנק העולמי, מדינת ניו יורק, קונצרנים אירופאיים או קוריאנים, ונציגי  NGO מובילים מארצות הברית.  נראה כי כנס EilatEilot הצליח להפוך לאירוע נטוורקינג בעל חשיבות עולמית אמיתית, והאווירה קוסמופוליטית לחלוטין.

אמנם טסנו לאילת עם זכרונות טלוויזיה טריים מוועידת האקלים בקופנהגן ואפילו התווכחנו בדרך על פרשת קליימטגייט, אבל בין אולמות הכנס, במלונות דן אילת ובתערוכת הפתרונות והספקים שהוצגה במלון "הרודס",  האנשים כבר לא מזכירים את איכות הסביבה או עתיד כדור הארץ.

קלינטק בישראל של 2010 זה דיבורים על רגולציות, סובסידיות ממשלתיות, המחיר בו אפשר למכור לחברת החשמל כל קילוואט חשמל המיוצר בצורה סולארית, וכמה קילווואט אפשר להוציא מכל מטר של שמש.

את משבצת החזון, תופסים עכשיו החלומות על SmartGrid, רשת החשמל האולטימטיבית, שכולם מסכימים ש"היא הדבר הגדול הבא", ואמורה להפוך את המודל המיושן של אספקת אנרגיה, למשהו הרבה יותר "אינטרנטי" ברוחו.

הרעיון הוא שכל צרכן יוכל לרכוש רק את החשמל שהוא צריך, מתי שהוא נזקק לו ובתעריף שנוח לו, ועל פי פרופיל צריכת האנרגיה אותו הוא רוצה לייישם. כולנו נדע כמה אנרגיה צורך כח מכשיר חשמלי בכל רגע, וגם נוכל לתכנת את צריכת החשמל שלנו על פי תעריפים מוזלים שיהיו זמינים בשעות בהן אין עומס.

מדינת ישראל, עם חברת חשמל אחת וללא אפשרות חלוקת חשמל עם שכנותיה, איננה מועמדת ריאלית להיות חלוצה עולמית ביישום תשתית סמארטגריד, אך ייתכן שסטארטאפים ישראלים ישכילו לפתח סנסורים, אמצעי שליטה ובקרה ופתרונות מחשוב משלימים שיתאימו לאסטרטגיה העולמית של הסמארטגריד, ואולי יירכשו על ידי אחת מחברות הענק בחו"ל.

גואידו ברטלס ( Guido Bartels ), המנהל הכללי של פעילות הגלובל אנרג'י והיוטיליטיס ביבמ העולמית, אמר לי שכדי להצליח לפתח פתרונות סמארטגריד, או פתרונות SmartPlanet, כפי שמכנה יבמ את תוכנית התייעלות העולמית הרחבה יותר, שאמורה להתחבר גם לתעשיית התחבורה, הבריאות ותחומים רבים נוספים, יצטרכו הסטארטאפים הישראלים להתקין פתרונות SmartGrid כבר בישראל, לעסוק בעשייה אמיתית ולא רק בתכנון ושיווק.

לא שאלתי, אבל הוא הזכיר את Better Place, חברה שאכן עשוייה לפעול בישראל, באותה נימה שבה הוא דיבר על ענקי התעשייה האחרים. אני לא יודע אם זה רק בגלל שהוא כאן ועכשיו, אבל ההתרשמות שלי הייתה שאחראי האנרגיה של הענק הכחול, דיבר על  Better Place כשותף לדרך עולמית ארוכה, ולא כעל עוד חברת סטארטאפ ישראלית.

הסטארטאפיסטים של הקלינטק, אותם פגשתי בכנס, שונים מאוד מסטארטאפיסטים של תוכנה, אינטרנט או אפילו חומרה. תשכחו מגיקים של לינוקס, מנכ"לים עם אייפון או פריקים של אבטחת נתונים או מנועי חיפוש. כאן מדובר בשילוב של פיזיקאים עם קבלנים, שצריכים גם לדעת לשווק את הפרוייקטים שלהם אצל בעלי קרקעות, להשיג אישורים ממשלתיים לעלות על הקרקע, לדאוג למימון בנקאי, להיות בקשר מצויין עם חברות ממשלתיות, ולוודא שעשרות טונות של ציוד אכן יותקנו כפי שצריך. וכן, צריך גם להבטיח ללקוחות את ה-ROI המפורסם. החזר ההשקעה שעל פיו מחושב כל פרוייקט.

כמו בהרבה כנסים של מחשוב ארגוני,  ROI היא מילת המפתח גם בכנס הקלינטק באילת. ישנם סטארטאפים שמבטיחים ROI של חמש שנים וישנם כאלו שמצהירים על שמונה שנים, רק תביא אישורים לבניית חווה סולארית, עיסקה חתומה עם חברת חשמל על מכירת חשמל עתידית, ומימון בנקאי.

אבל בישראל של היום, לפני ההתחלה האמיתית של מהפכת האנרגיה הירוקה, עוד אין כמעט אף אחד שיכול להצהיר על נתוני אמת, על התקנת פיתרון אנרגיה חליפית שבאמת הביא לחיסכון כספי שכבר כיסה את עלויות הרכישה וההתקנה של המערכת. וזה כמובן כולל את הסובסידה הממשלתית לכל אורך הדרך.

נעלם נוסף הוא הבלאי של הציוד היקר, ועלות התיקון של מכשירי הפקת האנרגיה לאחר כמה שנים. מרבית הספקים מבטיחים אחריות יצרן לחמש השנים הבאות, אבל אנשים שפגשתי בכנס לא ידעו מה תהיה עלות התחזוקה של חווה סולארית עשר שנים קדימה, איזה חלקים יקרים או ממירים צריך יהיה לרכוש מחדש, והאם עכשיו זה בכלל הזמן הנכון להיכנס לתחום.

כמו בתחומים חדשים רבים, נראה כי גם יזמי הקלינטק של האנרגיה מתחלקים לשתי קבוצות – הנבחרת של האנרגיה החליפית ושוחרי ההתייעלות האנרגטית. הראשונים מאמינים כי אנו חיים בליבה של גלקסיה מוצפת אנרגיה, ואנו רק צריכים ללמוד איך לאסוף אותה מן השמיים, האדמה, האוויר והים, וחסידי ההתייעלות האנרגטית הן בעצם הגרסה המודרנית של סבא שלי, עליו השלום, שתמיד הקפיד לכבות את האור, ופחד מהתרוששות פיננסית פתאומית העשויה להיגרם בעטיה של נורת 40 וואט שפועלת בחדר ריק כלשהו.

מבין הסטארטפים של הקבוצה הראשונה, אלו המנסים לייצר אנרגיה תחליפית מן הטבע, משך את תשומת ליבי הסטאראפ פיתגורס סולאר (Pythagoras Solar ) מפתח תקווה, שנוסד על ידי גונן פינק, בכיר לשעבר בצ'ק פויינט ומעסיק כעשרים עובדים. אנשי פיתגורס סולאר מפתחים קירות שקופים לבניינים. כאלו הדומים מאוד לחיפויי הזכוכית שאנו רואים למשל במגדלי עזריאלי, אך מכילים גם תאים סולארים.

י

לדברי אנשי פיתגורס סולאר, שכבר גייסו השקעות מקרנות הון הסיכון יזראל קלינטק, פיטנגו ואוורגרין, ומייעדים את יחידות ה- Building Integrated Photovoltaics שלהם עבור גורדי שחקים, הם עומדים לקחת בקרוב חלק בפרוייקט אמיתי ראשון, וקירות האנרגיה שלהם אמורים להוות חלק משמעותי מפרוייקט בנייה גדול בסאן פרנסיסקו.

סטארטאפ סולרי מעניין נוסף הוא סולאריס סינרג'י ( Solaris Synergy) מירושלים, המפתחת "רפסודות סולריות" המיועדות לצוף על פני אגמים. לדברי ד"ר אלייקים קסל ( Elyakim Kassel ),  מנהל הפיתוח העסקי של החברה, מי האגם מסייעים לקירור המתקן הסולארי, שחלקו התחתון שקוע במים,  וכך מונעים את הריסתם את תאי הסיליקון מהם עשוי הקולט.

כמו כן, התקנת מתקנים סולארים הצפים על אגמים אף אינננה דורשת אישורי בנייה ונחשבת כפיתרון נוח לחברות אנרגיה רבות שבבעלותם גם מאגרי מים.

קסל חשף כי סולאריס סינרג'י כבר סגרה הסכם ראשון עם חברת המים מקורות, שלדבריו היא צרכן החשמל הגדול בישראל, ובמהלך שנת 2010 תפרוס מערכת ראשונה מתוצרתה במאגר המים תעוז, הנמצא בסמוך ללטרון.

המתקן הניסיוני אמור לייצר כ-200 קילווואט של חשמל בכל שעה בה זורחת השמש.

בין חברות הסטארטאפ הפעילות בתחום הייעול האנרגטי, משכה את תשומת ליבי חברת פאוורקום ( Powercom ), יצרנית מוני חשמל מקיבוץ רמת הכובש. החברה, שמעסיקה כ-25 עובדים, מספקת מוני חשמל הניתנים לקריאה מרחוק, ושקעי חשמל המאפשרים לנטר בעזרת שידור RF את צריכת האנרגיה של המכשיר המחובר אליהם, ואף מציעה שליטה בזרם החשמל המועבר ללקוח דרך קווי החשמל ( PLC ).

אנשי החברה מספרים כי הם נכנסים לתהליך פיילוט משמעותי עם חברת החשמל ואף צפויים לקבל ממנה השקעת הון. ומבטיחים כי בעוד חודשים ספורים, לאחר שייסימו את תהליך התקינה למוצריהם בישראל, יתחילו לשווק מסכי LCD ומפצלים חכמים המאפשרים לכל לקוח לקבל תמונה מעודכנת, בזמן אמת, של צריכת החשמל הביתית.

בנוסף, אנשי פאוארקום אף מצהירים על יכולתם לספק חשבונות חשמל מפורטים, תוך קריאה מרחוק של מוני הלקוחות המעוניינים לנהל בעצמם את חשבונות החשמל הקשורים אליהם. אופציה שעשויה להתאים לקיבוצים או קניונים המקיימים מערכת פנימית של אספקת חשמל וגביית התשלומים בעבור הצריכה.